רקנאטי על התורה, בחוקתי ב׳

1 ובספר הזוהר אדרא זוטא רצ"ה א' כד איתנהיר נהירא דחיורא דעתיקא. . חפייה ההוא חיורא על סומקא וכולא בנהירו אשתכח. . וכד תליין דינא בעלמא וחייבין סגיאו אשתכח סגירותא בכולא. . וסומקא אתפשט באנפין וחפיין כל חיורא. . וכדין כולא בדינא אשתכח. . וכדין בגדי קנאה. . בגדי נקם תלבושת. . ישעיה נט יז וכולא בהאי תלייא בגווה. . וכמה מאריה תריסין מחכאן להני גווני מצפאן להני גווני. . כד נהירין גווני כל עלמין כלהו בחדו. . בזימנא דנהיר חוורא כולא איתחזו בההוא גוונא. . וכד אתחזו בסומקא כולא אתחזו בההוא גוונא. . ובתחלת הברכות הזכיר ירידת גשמים ואמרו רז"ל גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר הרעיפו שמים ממעל וגו' ישעיה מה ח ר"ל כי בהתחברות חתן וכלה הברכה יורדת כלולה כמו שאמרו מיטרא בעלה דארעא. ואמרו עוד גדול יום הגשמים שאפילו ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח ארץ ויפרו ישע שם והנה גשמים רומז אל אצילת השפע הבא מהקב"ה לשכינת עוזו ורז"ל רמזו ענין זה באמרם בעתם בלילי שבתות נתכוונו לעונת תלמידי חכמים והבן זה. ונתנה הארץ יבולה הרמז לארץ העליונה שמשם אצילות הברכה שנאמר טוב הארץ תאכלו ישעיה א יט ועץ השדה יתן פריו הרמז ליסוד עולם שנאמר והשענו תחת העץ ופירותיו הם הנשמות כד"א אני כברוש רענן ממני פריך נמצא הושע יד ט וכתב הרמב"ן ז"ל ועל דרך האמת הברכות האלו עוד הם ברכות שמים העליונים ואלו הברכות בתשלומין לא תהיין רק בהיות ישראל עושין רצון אביהם שבשמים ובנין שמים וארץ שלם על מתכונתו ואין בתורה ברכות שלימות כאלה שהם דברי הברית והתנאים שבין הקב"ה ובינינו ודע כי לא השיגו ישראל מעולם לברכות האלו בשלימותן לא הרבים ולא היחידים שבהן שלא עלתה זכותן לכך כמו שנאמר בדוד מועד קטן טז ע"ב והוא עורר חניתו על שמנה מאות חלל בפעם אחד והיה מצטער על המאתים יצאת בת קול ואמרה רק בדבר אוריה החתי ועל כן תמצא רז"ל שיזכירו הפסוקים האלו לעתיד לבא שאמרו מלמד שתינוק מישראל עתיד להיות משיח מושיע וכו' עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים כי לא נתקיים אבל יתקיים עמנו בזמן השלימות עכ"ד הרב ז"ל: